09/08/2026
בשנים האחרונות אני שמה לב ליותר ויותר מטפלים במים שפונים אליי.
לפעמים זו שאלה על מקרה, לפעמים התלבטות מקצועית, ולפעמים המשפט היחיד הוא: "אני צריכה לחשוב איתך על משהו שקרה במים."
כמעט תמיד, אחרי כמה דקות, אנחנו כבר לא מדברים על המקרה עצמו.
אנחנו מדברים על ההקשבה, על הרגע שבו משהו השתנה בנשימה, על התנועה הקטנה של הגוף, על התחושה שעלתה במטפל, עוד לפני שהיה אפשר להסביר אותה במילים.
על הבחירה להתערב או דווקא לאפשר.
אני אוהבת את השיחות האלה, כי הן מזכירות לי שמים הם לא רק סביבה טיפולית הם מרחב חי, משתנה, כזה שמזמין אותנו להקשיב למה שנמצא מתחת לפני השטח.
לאורך השנים גיליתי שהדרכה מקצועית, עבורי, אינה מקום שבו מחפשים את הדרך הנכונה, היא מרחב של חקירה.
מקום שבו אפשר להאט, להתבונן להחזיק סימני שאלה, להעז לומר "אני לא בטוחה". ולגלות שלפעמים דווקא שם מתחילה להופיע הבנה חדשה.
אני לא מאמינה שמטפלים צריכים להישאר לבד עם המפגשים שנוגעים בהם.
גם אנחנו זקוקים למרחב שבו אפשר לחשוב בקול, לפגוש נקודת מבט נוספת, ולתת משמעות למה שהתרחש במים.
זו הדרך שבה אני בוחרת ללוות מטפלים.
אני לא מגיעה עם נוסחה, אלא עם יותר מעשרים שנות עבודה במים, עם ניסיון בהידרותרפיה, בטיפול רגשי במים ובתהליכים ממוקדי טראומה, עם ליווי של אוכלוסיות מגוונות, עם שנים של למידה, הוראה והנחיית מטפלים, ובעיקר עם אמונה עמוקה שהמפגש עצמו הוא המורה הגדול ביותר.
לאחרונה החלטתי לפתוח את המרחב הזה גם באופן מסודר.
אם אתם מטפלים במים, בהידרותרפיה, בטיפול רגשי במים, בג'הארה, בוואטסו או בכל גישה אחרת, ומחפשים מקום לחשוב יחד, להתבונן, לשאול ולהעמיק, אשמח ללוות אתכם
צרו קשר🩵
ליאת
