09/04/2026
הוא כאן. רק קצת אחר.
אבא שלי לא תמיד זוכר מה היה היום ואיך קוראים לבת שלי, לפעמים הוא מסתכל עליי כאילו אני מישהו שהוא בטוח שראה אותו איפשהו אבל לא בדיוק יודע מאיפה.
כל מפגש איתו מעלה כאב בצורה שקשה להסביר
לא כמו אובדן רגיל כי הוא כאן אבל חלקים ממנו כבר בדרך אחרת.
דמנציה, קשה להאמין שאדם שהיה כל כך חזק וחכם פתאום לא יודע איך לחזור הביתה ומאיפה האוכל מגיע לצלחת.
ואיך מציאות של אזעקה אחרי אזעקה כמו אש שמוסיפים למדורה.
אני מאמינה שמשפחות רבות מכירות את הכאב הזה איך האיש שהכי יקר להם בחיים פתאום ריק מבפנים.
חשוב שנזכור שהאהבה לא נעלמת גם כשהזיכרון נעלם, להמשיך להיות שם איתם לשמור על שגרה קבועה החוסר ודאות מגביר בלבול וחרדה.
מומלץ לא לתקן כל טעות במקום להיכנס לעולם שלהם.
להכניס גירויים כמו מוזיקה מהעבר, תמונות ישנות שעוזרים לחיבור.
והכי חשוב לשמור על סביבה בטוחה בבית למניעת נפילות ותאונות.
אם גם אתם מטפלים באדם אהוב עם דמנציה תזכרו
אתם לא לבד.
מוקדש לאבא שלי🩷
