אהובה צירינסקי- טיפול רגשי בהבעה ויצירה, ביבליותרפיה

10/08/2023

רומא
קמתי ליום האחרון שלנו בך
מחר נקום והמונית כבר תחכה לנו.
אבל היום.
היום אני מנסה ממש להבין שיעבור עוד זמן עד שאראה אותך שוב.
קמתי מוקדם ללכת ברחובות שלך כשהם ריקים, הסמטאות לקחו אותי איתן ונשמתי עמוק אותך מתעוררת. שקטה. רגע לפני שאני נכנסת שוב ליום הסידורים האחרונים לקראת.

בתוך נסיבות החיים שלנו עם המעברים והקורונה וההחלטה לצאת לעוד שליחות ראיתי בעיני רוחי את עצמי הולכת ברחובות של עיר אמיתית ופליאה בליבי. ראיתי את עצמי נשבית בקסמך. פשוט מעצם היותך. ידעתי שאצלח עוד מעבר נוסף רק אם ארגיש חיבור עמוק למקום. שאלך ואבלע בתוכו וארגיש שייכות.
והשייכות היא עמוק פנימה. והרגשתי. הרגשתי שייכת. הרגשתי חיבור עמוק לרחובות, לאנשים, לסמטאות, ליופי של הטבע, לצפיפות האורבנית. לירוק המפתיע, לפשטות המפנקת, לרשות העמוקה להנות ולנוח.
אני אוהבת ללכת לאיבוד בעיר זרה ולהרגיש ברורה ובהירה ומשהו בך איפשר לי לחוות עוד ועוד רגעים כאלה. עוד ועוד רישום מחודש בתוכי של החוויה הזאת שאפשרית עבורי. יום יום.

כמו בכל מערכת יחסים יש משהו כזה שמרגישים בקשר, שמאפשר להרגיש ביטחון, שנותן להרגיש בבית, הדדי, אמיתי - כל אלה הרגשתי ממש מהר איתך. למרות כל האתגרים של מעבר למדינה חדשה, והיו לא מעט, היה משהו למן ההתחלה ש"אמרת" לי בדרכך, בשפה שלך שהייתה מובנת לי בדרכי - שאני בבית.

תודה על הכל רומא. זהו, הרווחתי אותך לתמיד.

21/06/2023

פרויקט שיר ופוסט:)
מפגש לקראת קבוצת ליווי רגשי לנשים ברילוקיישן-

התקופה היא תקופה של פרידות. הבוקר כשסיפרתי לשני מה עובר עלי בימים האלו (ועל הרכבת הרים של אירועי הפרידה) היא אמרה שיש לה דז'ה וו לשיחות שהיו לנו בדיוק לפני שש שנים. (ליתר דיוק היא אמרה לפני חמש שנים ואני תיקנתי אותה לשש, ושתינו לא האמנו שכל השנים האלה באמת חלפו), אז- כשנפרדתי מישראל לפני הנסיעה לסין.

כמה קשה היה אז להיפרד בדיוק מכל אותם דברים שהרגשתי שהם מייצגים את מי שאני ואת מה שעבדתי קשה כדי לייצר בחיי, וגם את מה שיש לי ואני רוצה אותו הכי קרוב שיש.
ידעתי עוד אז אבל יודעת הרבה יותר היום כמה הפרידות האלו קשורות בשייכות וזהות. וכמה כאב הפרידה קשור בפחד לאבד חלקי עצמי שנותנים יציבות וביטחון בעולם. אני המטפלת, אני בשכונה, אני בתל אביב. אני האמא שיודעת מה זה להיות אמא בתוך החיים שלי בישראל. וכל אחת עם האני...שלה. ועכשיו מה?
להתנתק מהמקום ובעצם להתנתק מאיך שהרגשתי במקום הזה ומה שהתאפשר לי להיות בו. שאני אוהבת.
להתנתק ולהיות במין איזור זמן של אי וודאות גדולה. "בין שמיים לארץ, בין מה שעזבנו למה שעוד לא הגיע. ואולי לא יגיע". בדיוק כמו בשורה מהשיר.

ועכשיו- שוב. והפעם בדרך ההפוכה. הפעם זה להיפרד מרומא אבל גם מכל מה שרומא איפשרה לי להיות. מכל מה שבניתי ויצרתי. לא כי הכל היה מושלם וטוב ואולי דווקא בגלל. להיפרד מכל מי שלמדתי שאני בתוך החיים בחו"ל ולעשות את הדרך הדומה שונה הזאת.

דווקא בתוך הטיימינג הזה אני מרגישה שנכון ליצור את הקבוצה הזאת שתוכל לתת שייכות, ותחושת יחד עם מי שיכולה להבין, פשוט כי גם היא שם. שנכון לקחת לעוד אפיק את התובנות העמוקות שצברתי גם מתוך הניסיון האישי שלי וגם בזכות הליווי של נשים רבות בתקופת הזמן של בין לבין, ותוך כדי.

מצרפת בתגובה הראשונה את הלינק למפגש שלנו שיהיו בו עוד פרטים על הקבוצת ליווי המתהווה.
קבוצה שתאפשר להרגיש שייכות ויציבות בדיוק בזמן הזה שהיא כל כך מתערערת. שתאפשר דרך מילים וכתיבה להבין את מה שמתחולל, לשמוע, לחלוק ולהיות פחות לבד.

14/06/2023

החיים בקצב מטורף
והעיסוק שלי מחובר לנסיבות חיי
בכל הרמות שיש

בין הפרידות מרומא
חשבון הנפש של שש השנים בחו"ל
פרידות, התרגשויות, הכאן ועכשיו
רגשות, מחשבות
שעוד אכתוב על הרבה בהקדם

עולה גם רצון עז לתת עוד מתוך מה שעברתי
לעזור למי שנמצאת עכשיו בנקודה שהייתי בה לפני 6 שנים
דווקא מהמקום של היום
שעברתי את המעברים שעברתי
שתי מדינות, עם מקצוע שאהבתי
עם משפחה וקורונה באמצע
ואת הפרידות וההסתגלויות

שפגשתי וליוויתי נשים במצבים האלה
בנקודות התמודדויות שונות על הרצף
והמשכתי להעמיק מקצועית בהשפעות המעבר על הנפש ואיך לעזור

אני רוצה כל כך להגיד שבאמת יש מה לעשות כדי להיות פחות לבד בתהליך הזה
כדי להיות חלק מקבוצת נשים שיכולה להפוך לעוגן

ויש לי הרבה רעיונות
בתור התחלה מפגש הכרות וקבוצת ביבליותרפיה - לנשים שעומדות לצאת לרילוקיישן.

מכירה מישהי שבדיוק בשלב הזה?
אשמח שזה יעבור הלאה כדי לפגוש את מי שזה יכול להיות הדבר בשבילה.

26/05/2023

ביבליותרפיה מסביב לעולם. פוסט קצת ארוך על הרצאה קצרה.

השבוע התארחתי בקורס בחוג לפסיכולוגיה במסלול הבינלאומי באוניברסיטת רייכמן, תודות לד"ר בירי רוטנברג הנפלאה שהיא המרצה של הקורס והזמינה אותי. גם השנה, ומלווה אותי מאז ימי הלימודים לתואר השני שלי כשהייתה המרצה שלי ועד היום. זכיתי.

השנה ההכנה להרצאה תפסה אותי בטיימינג מיוחד, לצד לספר על הניסיון שצברתי התווסף מימד נוסף - בקיץ הקרוב נחזור לארץ אחרי 6 שנים בחו"ל וההכנות למצגת איפשרו לי לעשות זום אאוט ולהסתכל על ההתפתחות שלי בשנים הללו.

ביני לבין עצמי ברגעים של לפני- תמיד מגיעה הנקודה של... אז מה כבר עשיתי? פה התנדבתי להרצות למטפלים סיניים על ביבליותרפיה באוניברסיטה בעיר, ושם התנדבתי לפתוח קבוצות של אמהות סיניות עם מתרגמת למפגש על חווית האמהות האישית דרך חיבור לספר שהקראתי ותורגם לסינית בקבוצה, אה! גם יזמתי מפגשי הורים שיכולתי לדבר בהם על האפשרות להתקרב לעולם הרגשי נפשי של הילדים- ושוב השימוש בסרטים מוכרים וספרים היו גשר מושלם לשיח הזה שבבסיסו שינויים תרבותיים ענקיים ושוני בשפה אבל בעצם בבסיסו דמיון עז ובסיסי שהוא הנפש והרגשות שקיימים בכולנו. וההרצאה בקהילת הנשים הבינלאומית לא רלוונטית למצגת אז אוותר.

טוב זה באמת היה ממש מזמן... אני ממשיכה ואומרת לעצמי, זה כבר לא רלוונטי ורחוק ממני- וממשיכה לעבוד על השקופית הבאה במצגת ועוברת יחד איתה עוד שנה, ועוד מדינה, ונזכרת שהייתה גם מגיפה עולמית בזמן שהיינו בסין, ובזמן שהיינו תקופה לא ידועה בארץ אני נזכרת, עשיתי מפגש בזום להורים וילדים מסין שעוסק בפחדים לחזור לשגרה, בפחדים מהמגיפה. טוב אין לזה זמן במצגת ובמפגש הנוכחי ואני פותרת את זה בזה שאולי מתישהו בעתיד אכתוב גם על זה.

בתוך 25 הדקות של ההרצאה שאני מתכוננת אליה הגיע הזמן לעבור לאיטליה, רומא. ועל מה אני אספר פה? וככל שאני כותבת, ומתייעצת גם עם אורי אני שמה לב שאני פוגשת נשים מארבע יבשות. שצברתי המון ידע וניסיון על המעבר הזה בין תרבויות, ארצות ושפות ועל הנפש בזמנים הללו. על הטריגרים שצפים בדיוק במקום החדש. פשוט כי רגע יש מרחק מהכל. על נשיות בתוך העולמות האלה שמטלטלים מאד את ההיבט המגדרי. על מימוש - מילה גדולה ושחוקה אבל בסיסית והישרדותית כמעט אצל רב הנשים שאני פוגשת בשנים הללו. על הורות, וזוגיות.

ניסיתי להזכיר לעצמי שקראו לי כדי לדבר על ביבליותרפיה- קריאה כתיבה וכל זה, אז מנסה להתפקס. ובעצם דרך השנים האלה בחו"ל וההבנה של היישום של המילה הלא מובנת הזאת בתוך העולם הטיפולי שאני כל כך אוהבת יש בי הרבה יותר בהירות וביטחון

15/04/2023

זאת תקופה שבאופן אקטיבי ומודע צריך למצוא את העוגן.
בעוד ארבעה חודשים נחזור לארץ, נגיע לארץ, אחרי שש שנים וכל כך הרבה דברים שקרו והשתנו, בנו ובה.
ריבוי המעברים והשינויים עושה את שלו, יש ידיעה מה הדבר הזה דורש. כמה אנרגיות, יכולות עיבוד ותיווך עבור כל מי שסביבי בשעה שגם אני חווה את הפרידה והשינוי הזה בעצמי. יש גם ידיעה של איך זה מרגיש להיות העוגן הזה בתוך המעברים הגדולים שעשינו. וידיעה שזה אפשרי.

ראיתי את העוגן הזה בחוף באחד הכפרים שהיינו בהם בימים האחרונים, טיול שחלמתי לעשות עוד כשהייתי בתיכון וגזרתי כתבה מלאישה ושמרתי בקלסר שלי. קלסר של חלומות והשראות. ובבת אחת כאילו חלפו כל השנים האלה מאז לעכשיו.

מדהים כמה משמעויות יש בדבר הזה ששוכב עכשיו על החוף ומתישהו היה נעוץ בקרקעית הים. שומר על איזו ספינה או סירה שתישאר במקומה ולא תיסחף. נעוץ יציב למרות הכל.

אני יודעת שלפעמים אני גם העוגן ולפעמים הסירה הזאת שמחפשת עוגן -
ובקרוב נצא שוב להפלגה.

#רילוקיישן
#ביבליותרפיה

10/04/2023

אחד הדברים הכי מרכזיים שעולים במפגשים טיפוליים זה הפער בין החלקים החשוכים לאלו המוארים. בין הדברים השמחים לעצובים, הטובים לרעים. איך שני החלקים האלה יכולים להיות יחד? חלק מאותו אדם? ההבנה שמדובר ברגעים שחולפים ומשתנים וגם שנמצאים בתוכנו ויגיעו שוב.

היום היה מן מזג אויר כזה שהכיל את הגם וגם.
היה גם חורף וגם קיץ.
מצד אחד של הכביש היה קיצי והצד השני - חורפי.
לרגע אחד הקיץ והחורף ממש התקרבו.
הכהה והבהיר.
הכבד והקליל.
ובאמצע כחול.

איך אפשר להחזיק ביחד עצב על העזיבה של הבית הנוכחי והתרגשות לקראת המעבר הבא? ובאמצע את הכאן ועכשיו?

שאלות שגם אני שואלת את עצמי.

#ביבליותרפיה
#רילוקיישן
#טיפולנפשיברילקיישן

16/01/2023

הזמן שחולף לפעמים נדמה כאילו קפא.
מדהים איך בתוך תהליכי טיפול הם תמיד שם, הרגעים האלה שנשארו כמו באיזה קפסולת זמן. רגעי ילדות שמשפיעים על החיים הבוגרים, על העבודה, זוגיות והורות. על הכל. רגשות מזוקקים של אז. שהם חלק משמעותי מהחיים של היום.
צפים ועולים. מחכים ומבקשים שנחזור אליהם וניתן להם קול וחיים מחדש.

בחיים הבוגרים שלנו בזמן של מעברים הרגעים האלה צפים בעוצמה, בדיוק אז ההגנות נחלשות.
בדיוק אז יש משהו שחוזר להיות תלוי ונזקק. בדיוק כמו פעם.
בדיוק אז אמהות נדרשות להיות חזקות ולהכיל כשהן בעצמן נזקקות לכל כך הרבה עזרה ותיווך.

משהו מתוך זה נשמע מוכר?

בדיוק אז יש הזדמנות לחזור לאדמה, לכל הכאב שמחכה שם בסבלנות ולתת לו מענה. לתת לעצמנו את האפשרות לעוף באמת. ומדי פעם להסתכל על האדמה. ממש להסתכל. ועדיין לעוף.

#ביבליותרפיה
#רילוקיישן
#טיפולנפשיברילוקיישן

08/01/2023

קריסמס 2023
שש שנים מאז שהקריסמס וחופשת החורף הארוכה נכנסה לחיינו.
הקונספט הזה של חג חדש עם חופשה כל כך ארוכה רגע אחרי שהתחילה השנה ובמקום חדש היה משהו לעכל ולהבין איך זה משתלב בתוך החיים שלנו. איך ממשיכים לעבוד? איך יוצרים חוויות? איך ממשיכים לשמור על שפיות?

בסין כולם היו נעלמים ברגע שהתחילה החופשה והרצון לטייל ולנצל את הזמן הזה היה חזק. נסענו לחופשות בתאילנד ובהודו. ים וחופים ושמש וחופש. קאט מהחיים שרק התחילו במקום החדש. חזרה להסתגלות. הרגשה שצריך לנצל ולטייל וגם להישאר בבית עלול להיות מורכב ומאתגר בהתחשב בבדידות שהחיים בסין זימנה.

השנה הזאת היא השנה השישית שלנו בחו"ל, יותר מהכל כבר יש פחות תחושה של חוויה זמנית ויותר תחושה של חיים "רגילים", החיים שלנו.
יש עייפות מנדודים, שינויים וקטיעת השגרה. ויש גם תחושה של רצון לצבור עוד ועוד שעות של פשוט להיות, להיות בבית שלנו פה, בחיים שלנו פה. בעיר הזאת, בשגרה שלנו. שגרה שאני אוהבת.

איך מחזיקים בתוך זה שזה זמני? ומצד שני גם חווים את הכאן ועכשיו?

זה אתגר חדש בתוך החיים ברילוקיישן שאני חווה עכשיו.

עכשיו אנחנו פה ועוד מעט נגור במקום אחר. ובאמצע המרחב של מה שקורה עכשיו. בתוך המרחב הזה של האי וודאות כמו שאני כבר יודעת, אישית ומקצועית הכל עולה. מבפנים.

החופשה הזאת הסתיימה בכמה ימים של ירוק לא נתפס. של ימים בטוסקנה שמאפשרים גם להיות בכאן ועכשיו וגם לעבד את מה שהיה ומה שיהיה והתווספה לסיפור החיים שלנו שממשיך להיכתב ברגעים אלה ממש.

#ביבליותרפיה
#רילוקיישן
#טיפולנפשיברילוקיישן

12/12/2022

לאחרונה אני עסוקה בכך שהקושי הוא במרכז העבודה שלי, הוא במרכז הבמה.
המקומות הקשים, המורכבים בנפש ובהתמודדות בחיים.

העניין הוא שבדיוק שם נמצא גם האור.

אני ממש מאמינה בזה ורואה איך כשלקושי יש מקום להיות, כמישהו מעוניין לתת לו רגע את הבמה ואת הלגיטימציה להיות ואת הסקרנות להבין אותו יש הרבה כאב אבל יש גם קרן אור של תקווה לשינוי.

כי הקושי רוצה להישמע, הצורך שנותר ללא מענה רוצה לקבל הכרה. ככה זה. וזה שב ועולה גם אצל אלו הסבורים שאין בכך היגיון. לובש צורות שונות אבל לא מוותר על היותו.

#ביבליותרפיה
# רילוקיישן
#טיפולנפשיברילוקיישן
#טיפולבהבעהויצירה

23/08/2022

https://www.facebook.com/199970713356609/posts/5491769950843299/

בשבוע שעבר אירחנו כאן את שהציפה את הקשיים שעולים ברילוקיישן עם ילדים ונתנה לנו כמה טיפים שיכולים להסתגלות מוצלחת עבור ילדים ומשפחות בחו"ל.
אז כפי שהבטחנו, החלק השני עם כל הטיפים שיעזרו לנו במעבר! ❤️

1. גם וגם- השילוב בין שמחה לעצב, בין אומץ לפחד הוא משמעותי. חשוב לתמלל את זה שוב ושוב עבור הילדים. "זה בסדר שאת/ה עצוב/ה, זה מפחיד לחשוב על מה יהיה או על בית ספר חדש וזה בסדר באותו הזמן גם לצפות לחוויות חדשות". המסר הוא שיש מקום לכל הרגשות ולא צריך לבחור.

2. ‏תהליך פרידה מאפשר לסגור מעגלים ולעבד את המעבר. המעבר הוא מרגש ומלהיב אבל הוא גם כולל פרידות עצובות, חשוב להתאים את האפשרות להיפרד לגיל ולאופי.

3. בתוך אי הוודאות של לפני ושל ההתחלה אפשר לחזק מקומות קטנים של וודאות ושליטה. למשל בתהליך האריזה (לערב את הילדים, לקשט), בתהליך הפרידה ילדים יכולים להיות מעורבים בבחירת מתנה לחברים, מחברת עם מילים בעברית אי ציורים שיוכלו להסביר דברים בסיסיים בתור התחלה ( שירותים, מים וכו'), להראות תמונות של איך נראה הבית, העיר, הגן, בית ספר.

4. ‏עם תחילת שנת הלימודים חשוב לייצר קשר אישי ובטוח עם הצוותים החינוכיים. זה יצור רוגע גם אצלכם ההורים וגם אצל הילד שיראה שההורים שלו בוטחים במורה ויעביר את המסר שהוא.היא גם יכולים/ות.

5. מודלינג - דוגמא אישית של חוויה מלאה, כזאת שיש בה גם קושי וגם הצלחות היא מהותית. אפשר לשתף בצורה מותאמת את הילדים ברגע שבו אנחנו ההורים מתגעגעים, חוששים ובמה עוזר לנו וכמובן ברגעי הצלחה. זה יאפשר לילדים לשתף באופן טבעי ולא להרגיש שהם מאכזבים או אמורים לרצות את ההורים.

6. ספרים הם דרך נפלאה לתיווך ועיבוד רגשי. אני כותבת הרבה על דוגמאות לשימוש בספרים, מוזמנים לקרא ולהתייעץ.

7. ‏תהליך ההסתגלות טומן בחובו פוטנציאל אדיר להתחזקות והעצמה אבל חשוב להיות סובלניים ורכים.

וכמובן כשיש חשש, תהייה או הבנה שנדרשת עזרה חיצונית חשוב לפנות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע.
נשמח לשמוע מה חשבתם, מוזמנים לכתוב לנו לכל שאלה, התייעצות ושיתוף 🙌🏻

שתהיה דרך מרגשת וטובה 🥰❤️

16/08/2022

https://www.instagram.com/p/ChUuY9qoCIB/?igshid=YmMyMTA2M2Y=